الأربعاء , 1 فبراير 2023

העצרת הכללית של האו”ם מחדשת את דרישתה לישות הכיבוש הישראלית לסגת במלואה מהגולן הסורי הכבוש

ניו יורק – סאנא

העצרת הכללית של האו”ם חידשה היום את קבלת החלטה ברוב המדינות החברות הקוראת לישות הכיבוש הישראלית לסגת לחלוטין מהגולן הסורי הכבוש לקו של 4 ביוני 1967, ביישום החלטות מועצת הביטחון הרלוונטיות.

92 מדינות הצביעו בעד ההחלטה שכותרתה “הגולן הסורי”, בתמורה לדחיית ישות הכיבוש, ו- 8 מדינות, בעוד 65 מדינות נמנעו מהצבעה.

ההחלטה קובעת כי החלטת “ישראל” ב14 בדצמבר 1981 להטיל את חוקיה וסמכות השיפוט שלה על הגולן הסורי הכבוש בטלים ואין להם כלל חוקיות, כפי שאישרה מועצת הביטחון בהחלטתה מס’ 497 לשנת 1981, וקוראת ל”ישראל” לבטלו ולסגת לחלוטין מהגולן הסורי הכבוש עד לקו ה- 4 ביוני 1967, תוך יישום החלטות מועצת הביטחון הרלוונטיות.

סגן הנציג הקבוע של סוריה באו”ם, ד”ר אלחכם דנדי אמר: כי ההצבעה של רוב המדינות החברות בעד הצעת ההחלטה שכותרתה “הגולן הסורי” וגם בעד ההחלטות הקשורות לפלסטין, מבטא את מחויבותן של מדינות אלה לעקרונות המשפט הבינלאומי ולאמנת האו”ם, בפרט את העיקרון הבסיסי של אי-קבילות רכישת שטחים בכוח ואת הלהט של אותן מדינות להסיר את העוול של העמים הנתונים תחת הכיבוש, ובתמיכתם לקבל את זכותם להשתחרר ממנו.

דנדי ציין כי העצרת הכללית, בהחלטות שהיא מאמצת מדי שנה במשך יותר מחמישה עשורים, קראה בעקביות ל”ישראל” למעצמה הכובשת להפסיק את כיבוש הגולן הסורי ולאשר כי כל צעד שתנקוט כדי לכפות את חוקיה, סמכות השיפוט על הגולן הסורי הכבוש בטלים ואין להם השפעה משפטית כלשהי, כמו כן מועצת הביטחון אישרה בהחלטתה מס’ 497, את עמדת העצרת הכללית, שכן היא גם קבעה את דחיית ההחלטה הפרובוקטיבית של שלטונות הכיבוש הישראלי, בנוגע לגולן הסורי הכבוש, וראו בהם בטילים ומבוטלים ואין להם השפעה משפטית.

סגן הנציג הקבוע של סוריה באו”ם הצהיר כי התעקשות ישראל וסירובה, ליישם את החלטות מועצת הביטחון והעצרת הכללית הרלוונטיות מאשרות את חוסר היכולת הבלתי מקובלת של האו”ם לחייב את ישראל להפסיק את כיבוש הגולן, כתוצאה מהחסינות מפני אחריות שמספקת ארה”ב וכמה מדינות אחרות ותמיכתן, יש לה כוח בלתי מוגבל בתוך ומחוץ לאו”ם, מה שעודד את שלטונות הכיבוש להמשיך בשיטות האגרסיביות שלהם ולהסלים את התקפותיהם על שטח סוריה ומתקנים אזרחיים, כולל אזרחים נמלים ושדות תעופה, סיכון חיי האזרחים, מניעת מתן סיוע הומניטרי של האו”ם, ומאיים על השלום והביטחון באזור ובעולם.